היא הולכת ברחוב
חולצה וסוודר ומעיל
וקר.
קר לה בכל הגוף

הידיים בכיסים
מנסות להתחמם
ברכיה קופאות
עיניה ממצמצות מאחורי המשקפיים

הקור סוטר לה על פניה
כמו שהוא סטר לה לפני כמה דקות
כמו סכינים חדות
מפלחת הרוח את לחייה

והיא צועדת ברחוב
ללא מקום ויעד
דמעותיה קופאות על לחייה
עיניה הכחולות מתאדמות

היא חושבת עליו
והוא נדמה לה
כמו סרט אימה
שאין ממנו מנוס

היא פוחדת
שהוא עוד ימצא אותה
היא יודעת
שהוא מסוגל

ואז יחזור המעגל על עצמו
היא תתאהב בו שוב, היא ידעה
והוא יכה אותה שוב
והיא תברח

והוא ימצא אותה.
הוא ימצא אותה ויפתה אותה לחזור
היא ידעה שהיא תחזור.
גופה הצטמרר מהמחשבה, אבל היא ידעה

היא מכורה אליו
היא אליו והוא אליה
ואין מנוס
היא צריכה אותו.

היא מוחה את דמעותיה הקפואות מעל לחיה
ואלה נופלות אל המדרכה ומתנפצות בקול עדין
הוא מחפש אותה
והיא בורחת

האצבעות שבכיסים
מתחילות להתחמם
והיא חושבת ומדמיינת
עתיד ורוד יותר

אולי הפעם
יהיה זה שונה מפעמים קודמות?
והיא תברח
והוא לא יחפש

אולי הפעם
הוא יתן לה לברוח
והיא תוכל לחיות חיים שקטים
למצוא לה איש חדש

אולי