ראיתי בדרך חתול מת, הוא היה שחור שכב על הצד
באמצע כביש מהיר, בלי שום איברים בחוץ,
קיבל קטנה ברקה ומת מייד,
והוא נראה לי כל כך שליו כל כך רגוע,
יכולה לעבור עליו שיירה ארוכה של משאיות ומכבשים,
הוא נמצא במקום שכולו טוב.

אפילו שערות השפם שלו נחו על אספלט הכביש כמעט בלחש,
כמו היה שלווה. והיה איזה רגע, כשאני עוברת ליידו עם האופניים,

היה רגע אחד שרציתי להיות לרגע אחד חתול כמותו.
בלי משפחה ועניינים ולחץ של ההורים להתחתן,
בלי מקצוע ותואר ובלגאנים - ככה חתול,
ללכת לנבור בזבל של השכנים,
לילל מידיי פעם לשמור על הרפיוטיישן, אבל חתול.

מוצי רגיל, פרווה שחורה אף של חתול
ובלי יותר מידיי על הראש,
מקסימום מידיי פעם לעבור כביש.

אפילו מהתאבדות לא עושים כזה עניין,
עוברים את הכביש הראשי בחתוליות אופיינית ומתים,
אין הלוויות מקסימום שקית של המוקד העירוני בפח
יחד עם שאר הדברים שהקיאה העיק מקרביה.

בדרך כלל זה לא מגיע לזה,
והמכוניות נוהגות דמוקרטיה
וכל מכונית מורחת חלק אחר ברחבי העיר,
כך החתול מתמסמס למליון מכוניות באופן דמוקרטי,
ולמוסכניקים יש עוד פרווה לגרד מהמנוע,
בעלי המכוניות משלמים ברצון יחסי
( מי האדיוט שירצה להתעסק עם חתיכות עור ופרווה במנוע ?!) ,
וכך הם מרוויחים עוד כסף מגדילים את המוסך,
קונים עוד מכשירים מתוחכמים למכוניות

ובעצם חתול אחד,
מליון מכוניות ניזוקו,
והרווח לכלכלה הישראלית כולה.
לולא אותו חתול מחזור הכספים במשק
היה קטן במיליארדי שקלים .
והוא רצה בעצם רק שלווה.

יום חמישי 24 מאי 2001 לילה   1:41  SO SAD