יעל הלמן / בדידות |
ואני פושטת את ידי
מנסה לתפוס תקווה
שנזנחה מזמן.
אמונות שנשכחו מלב כל אדם
והענפים קורסים תחת נטל
השלג.
אני מנסה להבין
למה, אבל
הלילה כבר החשיך.
המחשבות נמוגות אט אט בערפל
ובנתיים
כל מה שנשאר זה
לחלום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|