לפעמים כשאני לא מרגיש
אני מרגיש את זה בא
מן ריקנות אין סופית
ששואבת לי את המחשבות

אני כבר לא רואה
לא שומע לא מריח
אני רק מרגיש את זה הולך
הולך מתוך הגוף שלי
ומשאיר אותי חסר תזוזה בתדהמה

כמו אבן שנופלת לבאר
ארוכה הדרך למטה
אל תוך המים הקפואים שבמעמקי האדמה
ואז מגיעה הפגיעה
ניפוץ של מים
והתזה לכל עבר

וברגע ששקעת עמוק
בתוך החוסר
אתה מתחיל שוב להרגיש
צמרמורת עוברת לך
מין גל הדף שכזה בכל הגוף
אתה מרגיש את זה חוזר
אתה מריח את השקט
שומע את הדממה
רואה את הצלילים

ואז אתה מרגיש
שאתה לא מרגיש כלום