|
היא הייתה בובה על חוט
תלויה ברוח הקרה
מתנדנדת
ואז הוא בא
הוא חשב לעצמו
שייגאל אותה
מייסורי הנצח שלה
הוא רצה אותה לעצמו
הוא רצה
הוא חשק בה
לקח את המספריים
את הסכין, את הלהב
וחתך...
הוא חתך לה את קו החיים
היחיד שהיה לה
נשימתה האחרונה
נקטעה לה באמצע
אך הוא לא ידע
שבובת החרסינה
מסתובבת עדיין חיה
בתוכי
נתקלתי בו
בסימטה חשוכה
הוא חשק בי
הוא רצה |
|
|
אתמול המשיח
הגיע.
צרחתי עליו למה
הוא מאחר כשאני
רעב כל כך,
ובסוף שלחתי
אותו בלי טיפ.
במבט לאחור,
אולי לא הייתי
צריך להחמיר
איתו.
מה הוא אשם
שהחמור שלו לא
סוחב בעליות?
אפרוח ורוד,
היכונו לביאתו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.