כשהיא נגעה בי
עברה בי צמרמורת כל כך עמוקה
שהרגשתי כל שערה בגופי
היד הקפואה
האצבעות הקשות
כמו גלידי קרח חיים
כשנגעתי בידה
הייתה היא כל כך עדינה
שפחדתי לשבור אותה
התרחקתי ממנה
תוהה
מפוחדת
בובת החרסינה שכבה לה שם
מחוסרת הבעה
התמזגנו
הפכנו לישות אחת
והבנתי שאף פעם לא נפרדנו
היא הייתה תמיד חלק ממני
גדלה בתוכי
ורק בשל חוסר המקום יצאה ממני
היא עכשיו הייתה אני ואני הייתי כמוה
בובת חרסינה קפואה בוהה בחלל
ללא הבעה
בובה על חוט
התנדנדתי ברוח
היא מצאה לה בית בתוך לבי
אך אני נשארתי יתומה ללא בית
ללא לב להיות בו | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.