עקרונית אתה מציע לי פתרון מזהיר
למבוכת יום ההולדת הקבועה שלי,
שניים שלושה חברים באים
מנשקים כותבים
ומביאים מתנות,
יוצאים לסרט או משהו וזהו
אז איך זה שכל יום הולדת זה יותר לבד,
פחות באים פחות מתקשרים
ופחות ופחות אכפת להם,
אתה מציע לי
הופעת הולדת במחיר מציאה
של נסיעה עד קיבוץ ברעם
ואני במקום לברוח
מהבדידות שלי פה,
עומדת מולה מרגישה אותה נושבת רוחות קרות
של בדידות דרכי השקופה
דנה מתקשרת
ובחצי אוטומטיות שרה לי היום יומולדת וכל זה ,
ואני חצי מחייכת אומרת רבע תודה -
יודעת שהכל צביעות שחייבם כי יומולדת ,
ואני מרגישה לבד ורק אבא שלי אולי יכול לראות בדיוק כמה.
חוץ מזה ,
שאני שונאת לגדול - זה לא חיובי
זה מכביד על מערכת הבריאות וכל זה ,
אז מה העניין שיבטלו לעזזל את הגדילה ,
זה לא מועיל לכלום !!!!
יום שישי 30 מרץ 2001 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.