כמו נהר מפריד ביננו
ומפחד, איננו חוצות
ורק רצון אחד לנו-
לקפוץ למים ולשחות.
אך ידיך כפותות,
אל ברכי הכושלות
ואנחנו-
איננו נעות.
ועיני אטומות לסבלך
וייסורים ממלאים את נפשי-
לא לילד הזה פיללתי,
אך עדיין- בשר מבשרי.
ורק דבר אחד ידוע-
את עול הברזל להסיר,
לקפוץ, כל אחת בתורה
ולזרום ברינה ובשיר.
י"א בטבת התשס"ג |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.