שאיפה עיוורת / ואני |
שומעים את העצב שלה
מרגישים את החתך המדמם
רואים את סגירת הכנפים שלה
מצמידה את הברכים לחזה ומחבקת אותם
שפתיה יבשות, מסתכלת מטה
היא נסגרת, רוצה לצאת מהבועה האטומה
ואני צועק צרחות.
שואל מתי? מתי הדם המטפטף ימלא את הבועה?
הבועה מתנפצת לחתיכות מזעריות שמתרחקות והופכות לאוויר.
מתי?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|