|
אכתוב לך
שיר
על הקרסול
אהלל אותו
אפאר אותו
אנשוף
שיבש ויחתם
בחלקת העור זרעתי
דיו קט
קציר חיוכים
נובט ממך -
קצה העט מדגדג -
העור רוטט
בגרב נכסהו
שיר חושש
ילד מעביר שמיכה מעל ראשו
שאי אותו במסעך בעיר
נסתר וחשאי כמרגל על גבולייך
נחקקו בך כוונות
טובות ומדויקות
דיבר חצוב בך
כשירי - מצהיר
זהו שיר צעיר -
רק נולד
וכבר נמחק
באמבט.
באמב
באמ
בא
ב
. |
|
|
השער האחורי של
עיתון העיר,
אני לא מבינה את
הבדיחות שלהם.
צאלה ביטון,
עוזבת קיבוץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.