כואב, הרגשה מוזרה של ניתוק מהמציאות, אי אפשר להבחין בין שמאל
לימין, קור לחום...
"מסכן, הוא שוכב שם כבר שעות. אולי לרדת אליו? לעזור?"
שוכב בתוך משהו אדום. לא יכול לזוז, לעזור לעצמי... אין לי
שליטה על עצמי. חבל...
"מסכן. למה אני דווקא צריך לראות את זה? ולא לעזור?"
אוהב. מה איתה, היא בסדר? מעניין שאני חושב עלייה. איך אני
בכלל יכול לחשוב?
"זה הקטע הכי עצוב תמיד. אוי כמה מרגש."
כוכב. תמיד רציתי להיות כוכב, ועכשיו, מוזר... תקוע באיזה שום
מקום עם אורות מכל הצדדים, כאילו מתכוננים לאיזה הקרנה של סרט
שאני הכוכב שלו... מוזר. למה אני לא מאושר?
"טוב זהו! נראה לי שהגיע הזמן לרדת אליו, לעזור."
מה זה? אור לבן יפהפה מגיע. ללכת אליו? להישאר? פתאום אני יכול
לזוז! אני קם! הולך בסימטה ובמקום הפוסטרים משנות - 50 יש
תמונות שלי, של חברי שלי, של המשפחה שלי... אני שמח! אני
מאושר! כמה מדרגות! לאן האור הלבן לוקח אותי? אני מאושר. |
