|
לחישה עמומה פילחה את האויר
הצב החל להתנועע בקצב מהיר
משק כנפיים עורר סערה
מגע ידיים ברא אהבה.
מבט שכמותו מעולם לא נראה,
שניה שנמשכה אלף שנה
ומגע שהזכיר את השנה שעברה.
תקווה קטנה שעוד לא נתלתה. |
|
|
מה זאת אומרת
למה אני דואגת
לך כל כך? מה
זה, אני מצאתי
אותך ברחוב?
אה... טוב נו...
לא משנה... אני
עדיין אמא שלך!
(יודית, אמא של
נוי-נוי, ברגע
מופלא של דאגה
אימהית) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.