זה מתחיל, במגע עדין, מתקתק מריר, טעם חלקלק של פחד. מרקם מוזר
שמעלה מעט חשש.
זה מתחיל ברעד שברירי, מן מוסיקה חרישית שמתגברת, כמו גשם
ראשון שצץ באמצע קיץ, עטוף מן רחש של גלים מעקצצים.
זה ממשיך, בלחש מדגדג ומדאיג, לא ברור, שכמו מעצים ואז נחלש,
כמו נעלם, ושוב צץ, כמו מפתיע את עצמו.
זה ממשיך בקצב מאיים, כמו קסם נעלם, זה מרגיש כמו חי ובועט,
כמו היה שם מעולם, בתוך חיך שהורגל לסוג של שקט תעשייתי.
זה נגמר, כמו לא התחיל כלל, כמו אנדרנלין מהול ביין אדום. כמו
מריונטה שעייפה מן החוטים, כמו לילה.
זה נגמר, דועך לאיטו. כמו להבה כתומה שהאירה די, כמו ילדה
שמאסה בתום. זה נגמר.
|