בלי ירידות אין עליות. הנסיעה מטה תמיד קלה, כוח הכובד מושך,
אם לא מתנגדים המכונה נעה בצורה חלקה במורד הדרך, ולאחר זמן
קצר מוצאת את עצמה בתחתית. התחתית מלאה קשיים, מהמורות, קשה
למכונה לנסוע, הנהג  צריך להוריד הילוך בכדי לעבור את הדרך
הקשה, הוא לא שם לב שהוא נוסע במעגלים, הוא חייב לחזור למעלה,
רק שם הדרך חלקה וחדשה (עד עכשיו הוא לא ידע זאת, עד עכשיו
נראה היה לו כי כל הדרכים כך). והנה פתאום בא ניצוץ אור והאיר
את הדרך למעלה. הנוסעים צעקו - "הנה מצאנו" אך הנהג עדיין לא
ראה אותה, והמשיך להיאבק במכשולי הדרך, ממהמורה למהמורה המכונה
נפגעת נשרטת ונסדקת. כל הדרך הנוסעים הטיפו לנהג והסבירו שהם
חייבים להגיע מעלה, ושוב לפתע צעקו - "הנה האור", חבטה חזקה
העיפה את המכונית במעלה הדרך. העלייה קשה מהירידה, המנוע מתאמץ
ופועל בשיא הכוח בשביל לעלות בחזרה. עוד קצת, עוד מעט סבלנות,
עוד "פוש" קטן, קדימה... קדימה... הנהג רוצה להגיע למעלה, כולם
רוצים בכך, "נו מתי נגיע?" שואל את עצמו. הדרך מעלה ארוכה
ומייגעת, אך זו הדרך הנכונה. לאחר לילות ארוכים המטרה הושגה.
כעת הוא לא רוצה לרדת חזרה, כעת הדרך למעלה יפה מתמיד, כעת הוא
יודע להעריך, כעת הנסיעה יפה יותר, שמחה יותר, שלווה יותר,
למרות הסדקים והשריטות כעת המכונית מהירה יותר ויעילה יותר.