הוא שוכב שם במיטה, כדומם, כחולם, אותו ריטואל של חלומות, על
הנסיכה מארץ הפלאות שמצילה אותו ועל המלאך ההוא שיורד מהשמיים
ומדבר איתו בשם האלוהים אבל חלום אחד פרץ בשינתו, חלום שהוא לא
שכח, זאת אותה נסיכה מארץ הפלאות רק הפעם יש לה פנים וידיים
היא מחבקת אותו בחוזקה והוא מנסה לנערה אך היא ממשיכה לא עוזבת
אותו כאילו לא רוצה יותר מאשר אותו הפרצוף הזה הרהר בליבו, כל
כך מוכר זאת אותה אישה שמצילה אותו רק שהפעם, הפעם היא מנסה
להצמידו לגופה לא ברור לו מה היה החלום, קם מזיע מהשינה,
הפרצוף הזה, הפרצוף הזה שב גם בלילה שאחריו הפעם בחלום שונה,
לא זכר אותו אך הפרצוף הזה היה מוכר לו כ"כ...
יום אחד התהלך בדרך לעבודתו, הרהר שוב בפרצוף ההוא, נדמה היה
לו שהפרצוף נתקע לו בראש ואין הוא יכול להוציאו, פתאום, נראה
שחלם והתנגש באישה יפת מראה, גוף חטוב, אך משהסתכל בפרצופה,
ראה את אותה אישה שבחלום אותה אישה מייד כהרף עין החל לחנוק
אותה, בחוזקה, ולא הרפה... היא לא זזה והוא המשיך באמצע רחוב
סואן אדם, בכרך גדול חונק ולא מפסיק לאחוז, נדמה היה לו שאם
ימשיך לחנוק גם ראשה יצא מגרונה לאחר רבע שעה קלה הפסיק לחנוק
אותה, עצר, הניח את פרצופה היפה, שעבר בחלומו בכל לילה כל פעם
בדמות אחרת נשק ללחיה של האישה ולחש באוזנייה "יותר את לא
תופיעי בחלומי, ותפסיקי, תפסיקי להפריע לשנתי"... |