הייתי רוצה לקחת אותך
אל הר מרון
שיהיה לנו הר המוריה

לצימר עץ קטן בבית ג'אן
שם ההרים שומרים על השמיים במקומם -
מעלינו,
בסמטת בתי עמודים ערביים
עם ריח הזית והגפן
למולל אדמה

נטפס ברגל,
כאברהם ויצחק
עד פסגת ההר השניה,
זו בלי האנטנות והקרמבואים,
והשמיים ישובו להיות מסביב.
העליה מאחורינו תראה כדרך אין חזור
והים מלפנים באופק יהיה בלתי נמנע,
גם אם יהיו עננים.

במאכלת חדה נבתר
ונתחוך וננתח
ונעלה קורבן הכרחי
זבח ריחני
לחיים הרוחשים מתחתינו -
התערבבות האורות של מעלות ותרשיחא
עם כפר ורדים ופסוטא
אם היינו מסתכלים לאחור היינו רואים את הבית שלך ואת שלי.

זמן התפילה יסתיים
במשב רוח צונן,
חולצה ארוכה מכסה זרועותייך,
הפצעים עדיין מגירים דם עמום

בלי ארבעים יום ולילה
שנינו יורדים מההר
אלוהים שבשמיים נינוח
מגרגר ריחותינו כיינן רב רושם
ואולי רק הוא יודע
אם זבחנו ילד או צבי
ואם זה משנה