מרי בי היתה ילדה מאוד אמיצה. משום כך קראו לה מרי בי (brave),
הואיל והיתה אמיצה היתה שומרת הכל בבטן ומתאמצת נורא להסתיר
הכל. תמיד חשבה שבלספר הכל יש מעיין חולשה ובלשמור לעצמך יש
אצילות, אומץ וחוכמה.
מרי בי תמיד הרגישה כמו הילדים האבודים של פיטר פן, היא היתה
כל כך אבודה... למרי בי לא היו הרבה חברים ולא משום שלא היתה
יפה או חכמה, אלא משום שהיתה כבויה. היתה שקטה ומופנמת ופניה
הכבויים לא משכו במיוחד אנשים.
מרי בי היתה כל כך אמיצה שהיא ספגה את המכות של אמא שלה, את
העזיבה של אבא שלה, את הניכור מהעולם.
מרי בי חשה ריקנות מעופשת ולא מצאה טעם להמשיך ולקום בבוקר.
מרי בי רצתה להיעלם אבל היא חשבה שזה לא מספיק אמיץ. |
