הם נתנו לי שבב
הם אמרו לי שבעזרתו אני אכנס לראש שלו
איך אפשר שאלתי?
רק כאשר הכנסתי אותו למח-הבנתי.
כל התמונה התבהרה.

התחלתי לראות הכל דרך העניים שלו.
זה היה די מוזר בהתחלה, אך התחברתי לכך בקלות.
העולם התחיל להראות בעל יותר מיימדים מהרגיל.
העצים קיבלו פתאום את הנפח שלא היה להם- הנפח האמיתי.
הפרחים קבלו את יכולתם האמיתי לפרוח- יכולתי לשמוע את האבקנים
שלהם שרים בקול אחד.
העניים שלי השתנו גם כן.
הם נעשו אפורות.
התחילו להוציא נוזלים בכל פעם שחשבתי על משהו מהמחשבות
החדשות.
זה כאב בהתחלה אבל זה לא היה מספיק.
הייתי חייבת להרוס.
להרוס כדי לחוש.
להבין עד כמה טוב היה לי.
היה.