קמתי בבוקר ומצאתי את עצמי שוכב במיטה ומשני צדדי שוכבים
ילדיי, 3 מלאכים מקסימים. ישבתי והבטתי בהם בסביבות השעה, עם
דמעות בעיניים, מתקשה להבין איך בגילאים 3, 7 ו- 12 אפשר
להסתדר בלי אמא... לפני 7 חודשים, שבועיים ויום, הם איבדו את
האישה שהביאה אותם לעולם, שדאגה להם בכל רגע ובכל מצב, אותה
אשה שאהבתי ואני עדיין אוהב כמו שאי אפשר לתאר, האשה שהכניסה
לי אושר לחיים ותמיד ידעה לגרום לי לחייך, האשה שביליתי אתה 17
שנה מהחיים שלי, האשה שנשבעתי לה אמונים, האשה הכי מדהימה
בעולם, שנטשה אותי והשאירה אותי אלמן עצוב ובודד לכל החיים.
קמתי מהמיטה כשהם עדיין ישנים, עטפתי אותם בשמיכות וניגשתי
למקלחת, ובעודי פותח את המים ומורח משחה על המברשת, שקעתי
במחשבות על יהודית. נזכרתי באותו יום שישבנו בפארק לפני 17
שנה... ביום שבו "הכרזנו" על עצמנו כזוג, נזכרתי ששכבנו על
הדשא והיא הסתכלה בכוכבים ואני, אני רק הסתכלתי עליה, כי לא
היה לי את הכוח להוריד ממנה את העיניים - הכוכב שלי! נזכרתי
איך היא הצביעה על כוכב ואמרה לי "תראה איזה כיף לכוכב הזה...
הוא ייפול ואף אחד לא יסבול מזה... רק כמה אנשים בעולם יבקשו
משאלה... ואנחנו... כשאנחנו נופלים, אנחנו רק גורמים סבל
לאנשים שכל כך יקרים לנו... אז איפה הצדק בעולם?" זכרתי מילה
במילה את המשפט הזה... המשפט שגרם לי להתאהב בה באמת, לא רק
בזכות היופי שלה אלא בזכות מה שהיא באמת, שם בפנים... סגרתי את
הברז והמשכתי לכיוון המטבח ותוך כדי הצצה בילדים שלנו, שלושה
האנשים הכי מדהימים שיצרנו מהאהבה העצומה שלנו, המשכתי
בזכרונות... כשקמתי מהדשא, כשהמבט שלי לא יורד ממנה ואילו
לשניה הושטתי לה את ידי כדי לעזור לה לקום, והיא, היא קמה לבד,
בלי עזרה ואמרה שהיא מקווה שהיא לעולם לא תזדקק לעזרה ושהיא
מעדיפה לעשות דברים לבד כל עוד היא מסוגלת. כל כך הרבה דברים
למדתי ממנה, אני עדיין לא מצליח להבין איך אלוהים יכל לקחת את
הדבר הכי טוב שהוא ייצר?! עצמתי עיניים וראיתי את הפנים
העדינות שלה מסתכלות היישר לתוך עיניי, חייכתי אליה אבל היא
הייתה עצובה, היא רק הושיטה לי את ידה וברגע שהתקרבתי אליה היא
נעלמה. במשך כל ארוחת הבוקר ניסיתי להבין למה היא התכוונה
ופתאום הבנתי!! - היא רצתה לתת לי את העזרה שהיא לא הייתה
מוכנה לקבל ממני אז... לפני 17 שנה. היא רצתה ללמד אותי שגם
כשאתה יכול להסתדר לבד, לעולם אל תתנגד לעזרה שאנשים מציעים
לך, כי הם עושים את זה כי באמת אכפת להם. שמחתי לדעת שאפילו אם
היא לא פה ליידי פיסית, היא תמיד פה ליידי והיא תמיד תמשיך
ללמד אותי על החיים, המורה הפרטית שלי!! האשה הכי חכמה בעולם,
גם אם בבי"ס לא היו לה ציונים מעולים! הזכרונות כאילו התחילו
לשוט במוחי ומצאתי את עצמי נזכר בפעם הראשונה ששכבנו, היא עוד
הייתה בתולה, מפוחדת מהפעם הראשונה - מה עומד לקרות לה? איך
יהיה? מה יהיה אחרי? חיבקתי אותה חזק ושאלתי אם היא בטוחה והיא
ענתה "בחיים לא הייתי כל כך בטוחה... אני אוהבת אותך ואני רוצה
שהפעם הראשונה והאחרונה שלי תהיה אתך" וזה מה שבאמת קרה! הייתי
עדין אתה כמו שבחיים לא הייתי אל אף אחת אחרת, אחרי זה היא היא
קצת התביישה להסתכל לי בעינים אז עצמתי אותן ונשבעתי לה לאהוב
אותה לעולמים - ולעולם לא הפרתי את ההבטחה שלי!! ואז פתאום צצה
במחשבותיי החתונה שלנו - 500 מוזמנים - שמחה מכאן ועד הודעה
חדשה - החתונה של הזוג הכי מאוהב בעולם. נזכרתי ברגע שבו
הסתכלתי לה עמוק אל תוך עיניה, מן דרך משלי לומר לה שאני אוהב
אותה מבלי שאף אחד יבין. ושברתי את הכוס. הרגע הכי מאושר בחיי
- יהודית ואני הגשמנו את החלום שלנו, למרות שהיו כאלה שלא
האמינו בנו. פתאום התחלתי להיזכר בריבים המטופשים שלנו - מי
אוהב את מי יותר? חחח אני זוכר שהיא הייתה עקשנית כמו פרד ואני
בכל זאת לא וויתרתי! נזכרתי בלידות של עומרי, חנית ושרון,
במשחקים הטיפשיים שהמצאנו, בבדיחות שלנו... הנחתי את הראש על
השולחן ולפתע נרדמתי שוב...
חלמתי איך אני חוזר 17 שנה אחורה, לאותו יום בו ישבנו על הדשא,
ראיתי איך אני הושטתי לה את היד והיא נותנת לי לעזור לה, הייתי
מופתע כי ידעתי מה קרה באמת באותו היום. ואז פתאום חזרתי לי
לתקופה שלי, אבל כלום בה לא היה אותו דבר... הייתי נשוי לאישה
אחרת, היה לנו ילד אחד כי היא לא יכלה ללדת יותר, הייתי מנהל
של חברה והרווחתי מיליונים, אבל לא הייתי מאושר. התחתנתי אתה
בגלל שידוך של ההורים שלי, סבלתי אתה במשך כל הזמן והיא לא
הסכימה לתת לי גט. בכלל לא האמנתי באלוהים, כי אם היה אלוהים
הוא לא היה נותן לי לסבול כל כך... "אבאאאא... אבא" התעוררתי
מצעקות של שרון. חיבקתי אותה חזק והבנתי את משמעות החלום, את
שתי הלקחים שהוא בא ללמד אותי.
א. כסף זה לא המתכון להיות מאושר!
ב. אם משהו 1 שונה היה קורה בחיי, אם הייתי מסתכל לכיוון אחר,
שותק כשדיברתי, מדבר כששתקתי... כל החיים שלי היו נראים אחרת -
כל מה שאנחנו עושים, אנחנו עושים כי ככה זה צריך להיות, כל מה
שקורה בחיינו קורה כי ככה זה נכתב. אבל יש לנו יכולת לשנות את
העתיד שלנו, את הגורל הזה שכולם מאמינים בו, בכל צעד, בכל
נשיפה, בכל מצמוץ בחיינו!! תעשו את הדברים שהלב שלכם מורה לכם
לעשות ומה שיבוא, יבוא!!