דמעות נשזרות איטן בכר פשתן
ליבה קר עיניה חמות
וראשה כבד עליה
כבוא לילה על אוהלה
וקר הלילה בבואו על מדבר

ויתכנס למרגלות מיטתה,
וינח כפותיו החמות על עצם שדיה,
ויימש חום העלטה הקרירה
ותפכור ברגליה,
וקמרת בטנה החמה
תיפוך אל עורו
ויוחיל ממנה שמלתה
הפשתן הלבנה
והחום אשר
בין רגליה
גזלו אל תוכה,
ויתחזק עליו
לפתה מדרונות גופה
ותיענה לו


ועיניה עצומות
ושינה לא באה עליה,
ליבה קר
הומה,
סוער,
ובהתקשח גליו,
יגושו על דלת ליבה
בקור...
ומיטתה - אונים לא היה לה
ובדד יעלה עליה
הלילה,
יכסה משעולי גופה
המתערגים

ויימש מן האוהל
ברדת אגן הסהר,
ראשו סחרחר
מכה בו
חוזקת אונו סרה ממנו
ליבו חם
הומה,
סוער.


ויכנס אל אוהלך
בעלות קו שחר
וינח כפו החמה
על לחייך
ויימח הדמעה אשר נהרה על פנייך,
פנייך , לאה.
לאה, האחות אחת היא לך רחל? ...