ועכשיו,
פתאום אתה נזכר,
עוזב את המסך שלך,
הסרט של חייך הסתיים.
חיים סוג ב' זה לא חיים,
מספיק טובים לאלוהים,
שחשב הכל,
ובראש שלו הכל דעך.

ואין לך תשובה,
למה זה אתה
ולמה זה כל-כך חשוב.

למה פה זה לא כתוב,
 שהיום הכאב עצוב.

איש עם כובע די גדול,
נכנס ומחסל הכל,
הוא מכסה אותו,
הוא מכסה אותה.
לבד לסלול את השבילים,
האם בכלל הם נגמרים?
לאיזה כיוון הולכים
ואיפה בכלל הם מתחילים?

ואין לך תשובה,
למה זה אתה,
ולמה זה כל-כך חשוב.

למה פה זה לא כתוב,
 עוד ביום של כאב עצוב.

הקו הדק של החיים,
נמשך גם כשהם מסתיימים,
כשאוחזים,
כשלא עוזבים.

היכן נמצאת האהבה,
מכאן הכל נראה זוועה,
שהיא הלכה,
כשהיא עזבה.

ואין לך תשובה,
למה זה אתה,
ולמה זה כל-כך חשוב.

למה פה זה לא כתוב,
 ועוד יום של כאב עצוב.