זה היה ביום שסגרו את הירח עם מפתח שבדי. אותי כל העניין מאוד
בלבל כי אני ידעתי שבחלל תמיד הרוסים והאמריקאים היו הולכים
מכות ומצלמים את זה ופתאום השוודים הגיעו והביאו לכולם בהפוכה.
סבא שלי במרפסת ישב על הכסא פלסטיק וגרד את מה שנשאר מהזקן
שלו. "השוודים הם אנשים גבוהים מאוד" הוא אמר "מאה שמונים
סנטימטר, אולי מאה תשעים וגם מגיעים כמעט לשני מטר. בזמן
המלחמה אני ראיתי כזה טוסטוס שעשו אותו בשוודיה, הוא היה גדול
כמו סוס."
למחרת ישבנו במוסך כל החבר'ה בשעה תשע ושתינו קפה טורקי
אורגינל וגם דיברנו על זה שהרוסים שרפו את כל הכסף שלהם על
טילים אטומים והאמריקאים בזבזו הכל על מקדונלד וכאלו, בזמן
שהשוודים ישבו על הכסף שלהם עד שחסכו מספיק בשביל לצחוק על
כולם.
אני סיפרתי מה שסבא שלי אמר לי ואלמליח הקרוע הזה אמר שהוא ראה
פעם מישהי באילת שאמרו לו שהיא שוודית ושהוא לא זוכר שהיא היתה
ממש גבוהה אבל היא היתה די לבנה וגם חימצנה את השיער שלה לצבע
לבן ממש כאילו שהיא לא שמעה שזה גורם לנשירה.
"נראה לך השוודים אשכנזים?" שאל בוסקילה וניגף את האף שלו
בסרבל העבודה הכחול שלו "למה אם זה ככה אני לא מתפלא מאיפה יש
להם את כל הכסף הזה."
"עזוב,  כולנו יהודים" ניסיתי איכשהו להרגיע אותו, "אבל מה
שאני לא מבין זה בשביל מה הם עושים כזה דבר כמו לסגור עם המפתח
שלהם את הירח בשביל כל העולם."
"תקשיב טוב אני אגיד לך" אמר אלמליח שהיה הכי חכם כנראה בגלל
שאחותו יצאה פעם עם אחד שלמד הנדסאי "איפה שהשוודים האלו גרים
בחוץ לארץ זה אחרי צרפת אחרי גרמניה, אחרי אמריקה,  אחרי רוסיה
בסוף בסוף של העולם ושמה יורד כל הזמן גשם. ככה גשם יורד שם
כמו שיבר על הראש. אז זה נכון שהם לא צריכים להשקות את הגינה
וזה, אבל כל שלולית שם זה שלוש ארבע מטר עומק. בחורף שם יורד
שלג ככה עבה שהם לא יכולים לנסוע ברוורס עם האוטו שלא יכנס להם
באגזוז."
"זעאלוק!" קטע אותו בוסקילה "לך תזדיין יא מוכר פולים."
"נשבע לך באימשלי" הניח אלמליח אגרוף על ליבו "וגם ילדים קטנים
הולכים שם עם מגפיים שני מטר אחרת היו טובעים."
"וואלאדי" נאנחתי "אתם יודעים כמה הבני זונות לקחו לי על
המגפיים האלו? מאה חמישים שקל והם אולי יש עליהם עשרים סנטים.
מגפיים שני מטר בטח עולים כמו אוטו."
"עכשיו אני מבין" הנהן מוסטפה שבדרך כלל לא נתנו לו לדבר כי
הוא  ערבי מחבל חמסניק ומניאק "השוודים איפה שהם גרים הם
גבוהים ככה שהם לא יצטרכו לשחות כל הזמן, אבל הם באים לפה אז
הם מתנמכים כי כאן בקושי יש גשם אפילו בבקבוק."
"בבקבוק יש זעלוק יא חיזבללה" בוסקילה באמת התחיל להתחמם "איך
זה שאפילו ערבי מטומטם לא מבין שהבנאדם לא יכול לגדול ולהתנמך
איך שבא לו."  
"בטח שיכול" הודיע מוסטפה ורוקן את הכוס קפה שלו "כמו החתול של
הבן דוד שלי בתמרה שבחורף הוא שמן כמו כרית ובקיץ הוא רזה כמו
סמרטוט."
"ואללה?" ניסיתי למנוע קרב סכינים "אז מה שאתם אומרים שהשוודים
נמאס להם מכל הגשם והשלג והבלגנים אז הם סגרו ככה את הירח
בשביל כולם? ואני תמיד חשבתי שהגשם מגיע מהעננים."
"אני אסביר לך" עשה אלמליח בראשו תנועה של מפגר "הגשם שהוא
יורד מהירח הוא יורד בוויש אחד כמו מצינור ושמים מתחת את
העננים ככה שזה יטפטף בכל מקום כמו במקלחת."
"באמת?" השתתקתי וחשבתי שאילו היתה לי אחות הייתי גם רוצה שהיא
תצא עם הנדסאי או טכנאי או לפחות אחד שעובד במכונות של
קוקה-קולה.
"מה זה?" פניו של בוסקילה האדימו כעגבנייה "אתם רוצים להגיד לי
שגם כאן כבר לא ירד גשם?"
"ככה זה" משך אלמליח בכתפיו "זה השיבר הראשי הירח,  סוגרים
אותו אז סוגרים לכולם."
"כושילאמא של האבא שלהם" בוסקילה קפץ ממקומו ונופף באגרופיו.
נראה היה לי שכבר בכלל לא אכפת לו מהערבים הבני זונות שדופקים
את האחיות שלהם ורוצחים אותן אחר כך בגלל כבוד המשפחה.

"אני אזיין את השבדים האלו אינעל אחותם" הוא צרח "הם לוקחים
לנו את העבודה המזדיינים האלו . לא יהיה גשם לא יהיו בדיקות
פלאגים,  לא החלפת מצברים לא ניקוי ראש מנוע לא שום דבר. אנחנו
חשמלאות רכב אנחנו,  במה אנחנו נעבוד?"
"תמיד אפשר יהיה להתקין אזעקות." משכתי בכתפי. "יש  ימבה כסף
באזעקות."
"תיכף אני אשבור עליך זמבורה עם האימובילייזר שלך" צרח בוסקילה
"הבעל בית שלנו מה זה נשמה, קורע את התחת כל הזמן כדי שנביא
כסף הביתה וככה דופקים אותו מכל הכיוונים. קודם בא מס הכנסה
אחר כך שלושים יום מילואים ועכשיו השוודים האלו באו והלוואי
שיעשו את הכוס של האימשלהם על מנגל באמצע הקיץ."
"יאללה מה תעשה" עשה אלמליח תנועת למה-מי-אתה לבוסקילה
"השוודים יושבים להם על הירח ומצפצפים עליך, אפילו הם לא
יכולים לראות אותך מרוב הגובה."
"אני אגיד לך מה אני יעשה" אמר בוסקילה והרים מהארץ ארגז
בוקסות "היום בלילה אני עולה על הגג של הבית של דוד שלי
בחולון, ארבע עשרה קומות לא כולל העמודים, מטפס על האנטנה שם
עם מפתח בוקסות ואיך שהירח עובר לידי אני פותח אותו בלי חשבון
לאף אחד ולא מעניין אותי המשטרה והעירייה ומשמר הגבול.  גשם
ירד פה ושיטפון ומצידי שיסעו עם צוללות באיילון אחר כך."
כך נאם בוסקילה ואנחנו המשכנו לעבוד בלהחליף הצתה אלקטרונית
במשאית וולוו של תנובה כל אותו היום.
יום אחר כך בוסקילה לא הגיע לעבודה וככה גם בכל שאר השבוע.
אנשים אמרו שהוא אולי נפל מהאנטנה או שירדו עליו שלושה שוודים
בגודל ארבע מטרים וסגרו איתו עניין. אבל אני מכיר את חולון
הרבה זמן, תאמינו לי, וכבר שנים אין שם אנטנות, אפילו לא על
מכוניות. הכל שם על כבלים ואינטרנט וכאלו ובוסקילה טיפס עליהם,
טיפס וטיפס עד שהגיע לאיפה שגרים האנשים מהטלביזיה. והיום הוא
גם בטח בטלביזיה באיזה ערוץ וכבר לא מעניינים אותו השוודים ולא
חשמלאות רכב וגם לא אלטרנטורים וסטרטרים. כל מה שהוא מתעסק
איתו עכשיו זה דברים שיש בטלוויזיה כמו למה צה"ל בלבנון חמישים
שנה ולמה הצרפתיות לובשות נייר בית שימוש על הראש וקוראות לזה
אופנה.
האמת, מה אכפת לי אני? יש לי אוטו, בדקתי שמן מילאתי טנק דלק
ועוד עשרים דקות אני עולה על גלילות וממשיך משם לנסוע עד
לשוודיה. יש לי הרגשה שבינתיים אפשר להשיג שם הרבה מגפיים יד
שניה בזיל הזול.