|
תמיד היה בי משהו שונה
ומסתבר שאת השוני רק אני רואה
הוא נמצא עמוק בפנים
במקום שאחרים לא רואים
אם אני לשניה אחת קצת חושש
מיד מקיף את עצמי בחומת אש
כי בחוץ קר ובפנים חם
בתוך חומת האש אני מוגן אך מיותם
אך מה אבחר?
האם את ההגנה או את העולם הקר?
ותמיד אדע שלאן שלא אפנה
תמיד אדע שיש בי משהו שונה
ואפילו אם אנשים, אנשים אחרים
את הפנימיות שלי לא רואים
תמיד יהיה בלבי חשש
שאין אני אדם אלא בובה של קש
הריקה מתוכן חשוב ובעל משמעות
וקיימת בי רק אותה מוזרות
אז דברו כמה שתרצו לי כבר לא אכפת
אתם אולי תישירו אלי איזה חצי מבט
כי אני היום בקושי חושש
אבל אפילו אם כן: תמיד תהיה לי את חומת האש... |
|
|
ואם היית מזיין
אותה ופתאום
היית מגלה שהיא
אני - היית
ממשיך?
עוד כמה זמן?
הבוחנת בשאלה
פתוחה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.