ארבל הכרמלי / לבל יהיו חיי בדותא |
חומקת לה עליצותה
ובהסתלקותה
נוטלת אגדתי
ומותירתני לבדי
לחטט בסיפור אהבתי
בנבכי נשמתי.
מבקש להיזכר בדמותה התוססת
שלא ייהפך סיפור חיי לבדותא עילגת,
רוצה להפליג לתרשיש-
אל זהב תקוותי,
לבל יאפירו חיי
כמו שורשי שיערי.
08/08/03 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|