התיישבתי בלילה שחלף
על הערסל שבמרפסת הגג
ומחשבתי שהייתה עלייך
הביאה כוכב אל מול עיניי.
בקשתיו להעביר לך משאלה
שהלוואי היו אבני הנגף באהבה
הופכות לאורו הזוהר של הכוכב
לאבנים של זהב.
חשפתי חזי בפני מר כוכב,
הראיתיו כל צלקותיי מן העבר
ובקשתיו: "הבא חדשה טובה
כי צמא אנוכי לאהבה,
ערסל לבי עם הבשורה;
שתהא כמו נדנדה מרגיעה
כי לבי-
הוא הילד שבי".
27/05/03 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.