לכל אחד יש את כל האנשים מסביבו שעוזרים לו לגבש את האישיות.
גם אם אצל אנשים מסוימים אנשים שאצל אדם אחד הם בקטגוריית X
ואצל אדם אחר הם בקטגוריית Yלכולנו יש את זה אם אנחנו רוצים
בכך או לא.
אנחנו לא יכולים בלי האנשים האלה, גם בלי האנשים שאנו מייחסים
לקטגוריה לא רצויה.
יש את אלו שגורמים לנו לקחת אחראיות יש את אלו שמתנכלים לנו
ומחזקים את יכולת ההישרדות ועוד הרבה טיפוסים.
אך לכל אחד יש את הקבוצה של האנשים המרכזית שלו שכל אחד שם
משחק בתפקיד אחר לטוב ולרע.
לדוגמא התבנית האישית שלי מונה 13 קבוצות:
אלו שמעלים לי את הביטחון העצמי.
אלו שמתפקדים על בסיס הפסיכולוגים הפרטיים.
אלו שאתה מתפקד כפסיכולוג הפרטי שלהם.
אלו שגורמים לך להיות בחששות.
אלו שמשמחים אותך.
אלו שנזכרים בך בזמנים הרעים.
אלו שאתה אף פעם לא יודע מה מצבך איתם.
אלו שהיה עדיף אם לא היית מכיר אותם.
אלו שמאתגרים אותך.
אלו שנמצאים שם סתם כדי להעביר את הזמן.
אלו שאתה רוצה לשכוח.
אלו שהם בין ההווה לעבר.
אלו שאתה מרגיש בטוח איתם.
לפעמים, נורא קשה לנו לאנשים לשמור על סדר בין האנשים האלה, אך
זה חשוב מאוד לא לבלבל בניהם כי אז אתה יכול להיפגע.
בכלל כזאת אני, אוהבת שיש סדר בדברים, אוהבת שהכל מתואם, מסודר
ומאורגן כמובן חוץ מאסתטיקה בסיסית בחפצים שלי שזה אולי,
חיסרון גדול.
אתם מבינים בכולנו נמצאים 2 ניגודים ולכן לפעמים אנשים מסוימים
מתאימים רק לצד אחד שלנו אבל מה עושים שהצד השני (לטוב ולרע )
משתלט?
אני אישית נשברת, קשה לי עם ההפרדה, אני אומרת לכם לא לבלבל
כשאני לא מצליחה לעשות את זה בעצמי, מה לעשות זהו טבעו של
האדם.
הרבה פעמים בחיים שלי נפגעתי ופגעתי בגלל שטויות שכאלה.
לפעמים אתה עצמך לא מודע למה שאתה עושה.
האדרנלין משתלט עלייך. אם אתה שרוי במצוקה, אם אתה בדיכאון, אם
אתה מוטרד, או אם הצד ההוא שדיברנו עליו מקודם, הניגוד שלך
משתלט עלייך.
זה יותר גרוע מאלכוהול, אתה עושה דברים שממש לא מתאימים לך, או
שבעצם, אולי עד עכשיו עשית דברים שלא מתאימים לך?
אולי עד עכשיו דיכאת את כל הצדדים שאתה רוצה להחביא ופתאום
לשיניה הם עלו לפני השטח?
עכשיו אתה הכי חשוף, כל העולם יכול להכיר את האני האמיתי שלך,
אתה חשוף לאלו שמהם החבאת את עצמך, לרגע זה מרגיש טוב, המסכות
ירדו.
אבל אחרי שהמסכות חוזרות, פתאום, אתה מבין מה עשית, אתה לעיתים
מתחרט, לפעמים מרגיש טוב יותר, אבל אז, מגיעות התוצאות, אי
אפשר להתחמק מהם ואז מחפשים דרכים להתמודד עם זה. ממציאים
תירוצים, לעיתים מספרים את האמת, אבל אתם יודעים מה הכי קל? לא
להתמודד, לתת לזה לעבור בלי לטפל במצב, הכי קל אבל הדבר הכי
גרוע שתוכלו לעשות, כי עכשיו שחזרתם לעצמכם, מגיע שוב הצד
ההוא, הניגוד שבך והוא והצד השני הופכים להיות כמו מלאך ושטן
שעומדים לך על הכתפיים וכל אחד מציע לך דבר אחר לעשות.
אתה שומע הרבה קולות בראש המלאך מעורר בך את המצפון, אוי, אוי,
המצפון, דבר מקולל, גורם לנו להרגיש רע אם אנחנו מתחמקים
מהאחריות ומהצד השני, השטן הזה, עומד מחייך, מחפש את החולשות
שלך מזכיר לך כמה כאב ראש יהיה להתמודד עם הדברים? למה אתה
צריך לגמור דברים בצורה יפה? למה לך להתאמץ, זה קרוב אלייך אז
זה כואב (זה כמו לנתק אלקטרון מהגרעין שנמצא ברמה הראשונה
והגרעין גדול, זה דורש הרבה אנרגיה).
שניהם מזכירים לך, שגם אחרי שתשקיע את האנרגיה ותסיים את זה
יפה תצטרך להתמודד עם מה שיבוא אחר כך, אחד מהם יעלם, הצד הזה
שבך שוב יחזור להיות מוחבא כי בעצם בחרת בצד השני.
הם לא מוכנים להסתדר ולגשר על הבעיות האישיות שלהם הם חייבים
להכניס אותך לזה, אוח... השטנים והמלאכים האלה, כמו ילדים
קטנים מה אני אגיד לכם.
ובנתיים הם עושים רעש וכבר נהיה לך צלצולים באוזניים וכאב ראש
אתה מבין שכדי להיפטר מאחד מהם וכדי לקבל שקט זמני אתה חייב
לבחור, אתה מרגיש כאילו אתה עומד על קו הזינוק, כולך מזיע
מפחד, זאת הריצה של החיים שלך, אין עוד הזדמנות אתה חייב לבחור
פעם אחת ולתמיד.
אתה חושב מה יותר מתאים לך כרגע, אם באמת יש לך כוח להתמודד עם
הדברים, אתה חושב האם המצפון יעיק עלייך?
כרגע זה כל מה שחשוב.
לפי התיאור שכרגע הבאתי אפשר לחשוב שיש לך כל כך הרבה זמן
לחשוב על זה, שלי היה כל כך הרבה זמן לחשוב על זה, זאת החלטה
של שניות ספורות.
אתם יודעים? אחרי שאת בוחרים, לשניות ספורות הכול כל כך שקט,
הצלצולים הפסיקו, אתה משתדל להתענג על הרגע ואז פתאום הוא נגמר
ואתה חוזר לכביש הסואן שהוא החיים וכולם אומרים מסביב... אוי
גיל ההתבגרות... |
