כמו שאתם בוודאי יודעים (ואם לא, זבשכם!), יש חיה משוריינת
כזאת שקוראים לה ארמדיל (או ארמדילו), ופעם הארמדילים היו
בגודל של קרנפים...
מאז הם הצטמקו, לגודל של כדורגל בערך, מה שמעלה בעיה חמורה -
מה יעשו עם כל עודף השיריון שהצטבר?

אז תגידו - הצבים לקחו עליהם את המעמסה, ומאז יש להם שיריון!
אז זהו, שלא!
זה לא כ"כ פשוט...
דובר היונים בזמנו, היה יון מטורלל, בשם שיר (הוא גם היה
הומו), והוא הודיע ברוב פאר שהיונים ייקחו על עצמם את המעמסה,
ויישאו את השיריונות העודפים.
הדבר עורר מחאה חריפה בקרב היונים, שטענו שהן לא יצליחו לעוף
עם כל המשקל העודף.
אז עשה שיר מעשה - ולקח את כל השיריונות העודפים, וניסה לעוף
איתם מראש התאומים (אז הם עוד היו).

כמובן שהוא נפל יותר מהר מבגדים של זונה בחדר אפל, ומת מיד.
זה הזמן לציין, שלשיר שלנו היה חבר (אם אתם יודעים למה אני
מתכוון) שקראו לו צביקה - דובר הצבים, ואלוף עולם החיות
בריצה.
צביקה שהיה כ"כ מבואס ממותו של "חברו" החליט להקריב את מהירותם
הבלתי-אנושית (ובלתי חייתית) של הצבים כדי לשאת את השיריונות
העודפים, ומאז לצבים יש שיריון, שקוראים לו גם על שם המנוח -
שיר-יון.

ובפרק הבא ילדים, תשמעו מדוע לסבתא יש גלגלים...