גולת הכותרת קטנה,
זו ההכרות האחרונה,
אל דלת חיי אלווך.
כי נותרתי ערום,
עם מחצבה קלה בלב,
אל תכעסי אם לא אחייך.
איך זה אני,
רואה את עצמי,
דרך העיניים של אנשים אחרים.
ולעומת
זאת איך זה שאת,
רואה את עצמך
בין מבטים,
באחרים -
שעושים לך עיניים.
רשמים מן הנצח אספתי,
וטחבתי אל כיסיי,
בועות של נוסטלגיה עד כלות.
זה אומר להרגיש בשפתך את הטעם,
או לנשום לשערך את הריח,
אך יותר בעיניי אותך לא לראות.
(אז תסבירי רק)
איך זה אני,
רואה את עצמי,
דרך העיניים של אנשים אחרים.
ולעומת
זאת איך זה שאת,
רואה את עצמך
בין מבטים,
באחרים -
שעושים לך עיניים ובוכים.
מסיבת ההפתעה,
הכי צפויה בעיר,
הפילה אותי שוב על ברכיי.
ונותרה רק התקווה,
להרדם בבהלה,
ליפול אל האוקיינוס של דמיי.
(אם תגידי אלך)
איך זה אני,
רואה את עצמי,
דרך העיניים של אנשים אחרים.
ולעומת
זאת איך זה שאת,
רואה את עצמך
בין מבטים,
באחרים -
שעושים לך עיניים ובוכים.
כן, זו ההכרות האחרונה,
גולת הכותרת קטנה,
אל דלת חיי אלווך. |