ניקול דהן / תן לי יד |
תן לי יד
תן לי יד
הבט אל השמיים
גם שם הציפורים עזבו מזמן.
תביט כאן למטה
תראה כמה עצוב כאן.
ענן שחור את השמש כיסה
זרעים של תקווה לא הותיר
היום חלף
שנה לה עברה
כאב חזק השאיר.
תן לי יד
הבט אל השמיים
ראה את העננים האפורים
גם אצלנו כאן בארץ
אין מקום לאוהבים.
החיים שהתקיימו כאן
לא הותירו עקבות
ובמקום החלומות בזמן
נשארו רק זיכרונות.
על ענן למזכרת
תלויה עוד מתנה
והיד מחזקת
לא נותרה כאן תקווה.
תן לי יד
הבט אל השמיים
החיים שם טובים
כאן בארצנו רק מלחמות
רק רוצחים, לא אוהבים.
הדמעות שוטפות
אין ספור געגועים
אני יודעת
אני רוצה
לחזור לאותם ימים
אותן האהבות
אותם החיבוקים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|