אני רוצה לעוף לשמיים מעבר לעננים, מישהו רוצה להצטרף למסע?
אני מרגיש צורך חייב אך לא מחוייב, רוצה להגיע לעשות משהו,
לגרום לי להרגיש שאני לא מפספס או מפסיד שמיציתי את חיי הקצרים
ארוכים קשים וקלים. אני עדיין צעיר, חדש, לא מכיר את כל
הכללים, מישהו רוצה אותי ועכשיו כמו שאני? לא משנה שום דבר, מה
שרואים זה מה שמקבלים בלי הנחות ובלי תירוצים, רוצה קונה לא
חייב אבל מחויב, להמשיך לעשות לעזור לעצמי, אולי לפעמים אני
קצת קשה נוקשה לא רוצה עזרה כמו חוסה מאף אחד ואחת אני לא
מחפש, אני רוצה לספר סיפור אגדה שלי ושלהם, חייב יכול ולא
מרגיש גיבור; אולי לא אני המספר מישהו אחר, האמת לאמיתה את מה
שקרה, יקרה וקורה להם שם בהמשך.

הם חושבים שהכול שלהם ולהם, הם טועים שחושבים שהם רוצים
ויכולים לקחת לנו הכול לשדוד את החשבון. אני יכול לחשוב
לפעמים, לפנטז לעצמי שאני גם יכול ורוצה חייב ומחויב על פי דת
משה לעצמי ולהם להצליח לסיים את מה שהתחלתי גמרתי ונשאר לי
בפה. אני לא משאיר לאף אחד אוכל, בולע את כל השאריות, לא מאמין
שצריך להשאיר משהו לאחרים. אני לא קמצן ולא חסכן, חושב לעתיד
אולי, אני יכול ואוכל את כל מה שאתה מאכילים. יכולים לגרום לי
להרגיש אחרת? אתם טועים בגדול.

הכול חוזר למוצא, לנקודת היציאה-עזיבה ממני אליכם. אני לא מוכן
לקבל לתת, לא מחפש נדבות, ריגושים, רוצה אותך אולי אני לא
בטוח. בדיקת שמיעה אני עונה, שומעת יפה, אולי גם אני חושב לבד
בחדר כשאני מתרגש בכל פעם רגע שאני רואה את הגיבור האמיץ מציל
בחורה נערה ילדה במצוקה מאסון כבד שריפה תאונה. לא אכפת לי,
הכול אשליה, דמיון רגע של שיגעון. חכו לי, עצרו את הרכבת אני
יורד או מורד. קניתי כרטיס היום אתמול לרכבת, צפון דרום זה לא
משנה. כרטיס זה כרטיס, יפה, אני חושב לעצמי אולי אני סובל
מפיצול אישיות נפשי חברתי דו מפלסי אני אתם חברים אולי, לא,
אני כועס.

בקיצור מה שרציתי להגיד זה...  שלום, אני דורי