לא כך דמיינתי את עצמי הולך
לא על כנפי נשרים ראיתי את נשמתי פורחת
כי אם במדרגות העולות לארמון פאר
מלא כל טוב כי שם ראיתי אותך אהובתי.
יפה את מכל דבר שראיתי
מכל קצוות תבל אספתי את חלקי היופי
וגם הם לא יכולים היו להשתוות ליופייך.
רואה את נפשך האבודה פוסעת בין דקלים בודדים במדבר
וחושב למה כה מיוחדת ועדינת נפש
משאת כל לב גברי
פוסעת לבד כגור אובד מאמו
לבי פועם בחוזקה בכל פעם שאת נמצאת לידי.
כמו בכל פעם אני מרגיש כאילו זה הגיע
שזאת לא את שחיפשת אותי אלא אני שמצאתי אותך
שאת אותי משלימה ואני משלים אותך
אין לי עוד צורך במדרגות המובילות
לארמון שכולו טוב שעכשיו רוע השתלט עליו
ובמקום קישוטי זהב מתפתלים נחשים ארסיים והבלי הרשע.
כי לא את שמשלימה אותי
כי אני כבר שלם בלעדייך.
