|
אתמול למדתי לקפוץ
וגיליתי את הרגעים
לא עצרתי את הזמן
אחזתי בו בנגיעה
והוא זרם לתוכי בעשן
הלוע נע מהר יותר
הגפיים מזנקים לחלל
מנסות להתחמק מהשלד
הגשר בין ההכרה להבנה
והדרך בין ההבנה למחשבה
חוליות רופפות של העצבים
תמיד הן ככה אך עד אתמול לא ידעתי
והמעשה כמעט לא תלוי בהן
הספר צדק וגם אנשי המדע צודקים
הייתה לי תחושה שזה כך
אני לא מופתע |
|
|
אז מה אם אני
מזדיינת בשביל
כסף, לפחות אני
לא משלמת מיסים
על זה.
עדנה מרחוב
ארלוזרוב ליד
הקופת חולים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.