חופית כהן / לב |
כל ניתוק מחליש אותו עוד יותר.
כל פגיעה בכוונה תחילה - גורמת לו להתנפץ יותר ויותר.
אני לא יודעת מה איתך, אבל לי יש רגש ששמו
קנאה.
אני לא יודעת מה את מרגיש -
אבל לפעמים אני חושבת שלבך עשוי אבן,
אתה מתנהג כמישהו שממש אדיש.
אני רוצה להיות איתך, אני אבל פשוט לא מסוגלת יותר,
כל פעם מחדש אתה מנפץ אותו,
את שובר אותו,
קורע אותו,
גורם לו לעילפון.
אולי תניח לי כבר, תעזוב לי את הלב?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|