היום התחיל לה עם חיוך.
בפעם הראשונה מזה הרבה זמן היא הצליחה לחייך קצת, אולי אפילו
לצחוק. אולי....
והיא כבר התחילה לחשוב, שבסוף בעצם, הכל יהיה טוב, שאולי העולם
יתחיל לחייך אליה קצת, רק קצת.
למרות שבדרך כלל היא לא מרשה לעצמה לחשוב ככה, כי בדרך כלל,
הכל לא טוב, והעולם ממש לא מחייך אליה.
אז היא חייכה קצת, והיא חשבה קצת מחשבות טובות.

טעות.

היא שמעה את השם שלו, סתם ככה, בדרך אגב, וזהו. החיוך שבתוכה
נמחק, העולם פתאום השחיר.
היא לא כבר מצליחה לחייך, בטח שלא לצחוק, היא כבר לא מאמינה
שהעולם יחייך אליה, או שבסוף הכל יהיה טוב, כי הכל לא טוב.