"סליחה?" פנה אלי קול מהוסס.
"אממ... אני חדש פה, לאן אני צריך ללכת בדיוק? כלומר... מה
לעשות? אתה וותיק? אתה יכול לעזור לי?"
צחקתי. הביאו עוד חדש. בטוח עוד צדיק תמים שעשה רק טוב בחיים
שלו, ממש מלאך.
"הגעת למקום הנכון!" אמרתי לו בקול שמח וחם, כאילו שאכפת לי
באמת.
"ומי אתה?" הוא שאל.
שוב להציג את עצמי בפני החדשים - איזו טירחה.
"נעים מאוד. אני עדן וזה הגן שלי. אני בניתי אותו לאנשים כמוך,
שהם לא אנשים."
"סליחה? לא הבנתי." נו בטח, למה שיבין? מטומטם זקן.
"תראה, אנשים, בשר ודם, עושים טעויות, פוגעים באחרים, ועושים
נזקים ורע. גם אם זה ממש קצת אבל הם עושים! אנשים מזלזלים,
לועגים ומתעללים. אנשים הם יצורים רעים."
כמעט פרצתי בצחוק. איזה מבט מזועזע היה לו על הפנים התמימות.
רואים שהוא לא בן אדם - בן אנוש. רק חבל שאני זה שצריך לספר לו
על כך, אין לי זמן וחשק.
"נכון... אבל בני אדם הם גם טובים! עוזרים ומתנדבים ומחמאים
ומפרגנים ו..."
אוי! עצרתי אותו. שנגיע ישר ולעניין!
"תשמע חמוד, תן לי לדבר פה. אז כמו שהתחלתי לומר, אתה פה מסיבה
מסויימת. הגורל שלך נקבע מראש. למעשה, אני תיכננתי אותך ובניתי
אותך. יצרתי אותך, וחזיתי מראש את הרגע הזה שנעמוד פה, ואת
המילים שייצאו לך מהפה. אתה לא בן אדם, אתה קדוש מעונה, צדיק -
אתה טוב מדי בשביל להיקרא בן אדם, זאת הגדרה אכזרית. אתה יצור
מיוחד במינו... לצערנו, בגלל בני האדם האלה, אתם נכחדים. את
חלקכם הם הצליחו להשחיט כבר, אבל אתה יצאת בסדר גמור. למעשה,
התעללתי בך הכי הרבה. אתה חלק מניסוי אחד גדול, לכל אדם ביקום
הזה יש תפקיד שנקבע מראש.
התפקיד שלך הוא להיות קדוש מעונה, התפקיד שלי הוא לעשות אנשים
כמוך. זרקו אותך לעולם מלא רוע, מלא שנאה, קנאה ורצח,
והתעללות, לעג ואכזריות.
צפו עליך במשך שמונים וחמש השנים שבהם חיית, ואני יודע שמתת
משינה - אתה צדיק, אסור לאף בן אדם להרוג אותך, ועכשיו אתה פה,
בעולם מלא יצורים כמוך. עולם טוב עם אנשים טובים. למעשה, אני
יכולה להגיד שהחיים שלך מתחילים רק עכשיו. עכשיו תהנה עם
יצורים כמוך ולא יאונה לך שום רע.
ברוך הבא לגן עדן".

זהו.
מצחיק איך שמו אותי, שונא הכל, לשומר הגן... מעניין מי תיכנן
אותי לעמוד פה ולתכנן אנשים. התבוננתי בקשיש שהיה המום וניסה
לעכל את המילים הקשות כביכול שהנחתתי עליו. ביג דיל. רציתי
להעיף אותו בבעיטה דרך שערי הגן, אבל הוא פשוט עמד שם קפוא.
ואז התחיל לדבר...
"אני לא יודע מה אתה. אני לא יודע מי אני, אבל ברור לי שאנחנו
לא זהים. הנה, סכין שחותכת לי כרגע עורק ובשר, מוכיחה לך שאני
בן אדם? בן אנוש, כמו כולם... אולי אתה אחראי עליי, אבל אני
אחראי לטוב בעולם הזה. משמח אותי לעזור ולעשות טוב, ובמה שיש
רע, יש גם טוב. אני יודע את זה כי שמונים וחמש שנים הייתי
בעולם הווירטואלי שהמצאת לכולם, בתוך ה"ניסוי" הזה. ותסלח לי,
שאם אלו המסקנות שהגעת אליהן - שהעולם מלא ברוע והרס, אז
הניסוי שלך ירד לטימיון, וקשה לי לתאר כמה רוע יש בגן שלך,
עדן, אם הוא עשוי רק מטוב.
וקשה לי לתאר כמה הוא לא מושלם, כמוני, כמוך, כי אני בן
אדם."
קפץ מהענן ונעלם.
השאיר אותי עם פה פתוח.