New Stage - Go To Main Page

אוראל לב
/
התבגרות

סוף סוף אני כבר גדולה.
סוף סוף הדביקו לי על המצח את התווית "ילדה בוגרת ובעצם, כבר
לא ילדה. נערה... אישה"
עכשיו מותר לי... עכשיו זה לא יהיה מוזר.

עכשיו זה בסדר, להסתגר שעות בחדר מול המראה.
לבהות בה ולצבוע את הפנים בכל מיני "צבעי מלחמה מוזרים
ומגוונים".
עכשיו אפשר למדוד את כל בגדיי הגברת ונעליי העקב, וכמובן לא
לוותר על תצוגת האופנה.
עכשיו זה סביר לשבת מול המראה ולתקוע סיכות בשיער, למרוח עליו
דברים מוזרים ולראות מה ייצא.
עכשיו זה טוב, לקחת מכחולים קטנים ולקשקש על הידיים.
עכשיו זה נורמלי, להכניס דברים לחולצה, כמו "שני זוגות
גרביים".
עכשיו זה מותר, לחשוב איזה משחקים נשחק ביחד כשאבוא אליו.
עכשיו זה טיפוסי לבכות... להתעצבן ולצרוח.

אבל הדבר היחיד שאסור... זה להתנהג כמו ילדה קטנה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 5/12/03 17:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אוראל לב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה