לאחר מחשבה וחיפוש רב, מצאתי מה הבעיה בי. הבעיה בי היא ה"אני"
שלי.
הגעתי למסקנה שה"אני" שלי לא חברותי, לא נחמד, לא מושך, לא
יפה, בקיצור - לא... לעומת זאת, ראיתי את ה"הוא" שלו. ה"הוא"
היה מושלם: הוא היה יותר חברותי, יותר נחמד, יותר מושך, יותר
יפה, בקיצור - יותר...

החלטתי, בעקבות כל הנתונים האלו, להחליף את ה"אני" שלי ב"הוא"
שלו. הדבר חייב להעשות אם אני רוצה לשפר את מעמדי.
חבל לי קצת על ה"אני" שלי, הוא היה איתי מהילדות, הוא היה איתי
בבעיותיי ובשמחותיי, הוא תמיד היה איתי, בכל בעיה, בכל משבר
ובכל שמחה או אושר. אני אתגעגע אליו, אבל חייבים להמשיך הלאה.
החיים דורשים את זה: אני חייב להפרד מה"אני" שלי אם אני רוצה
חיים טובים יותר.

הרי אין רע בחדש, נכון? הרי שינוי הוא דבר חיובי שתמיד עוזר,
כך אמרו לי. אז איזו סיבה יש לי לשמור על ה"אני" שלי, הישן,
המאובק, המקולקל, ולא להחליף אותו ב"הוא" חדש, טרי ואיכותי?

ולכן, מהיום אני זורק את ה"אני" שלי ומחליף אותו ב"הוא". אני
לא רוצה לעשות את זה, אבל החברה דורשת, ואם החברה דורשת, מי
אני שאתנגד?

ולא רק אני אעשה את זה, כדאי לכולכם לעשות את זה. וותרו על
האני הפנימי שלכם, זרקו אותו, אינכם זקוקים לו עוד. החליפו
אותו ב"הוא" חדש יותר ויעיל יותר, זה לטובתכם ולטובת כולם.
וככה, תוך זמן קצר, החברה שלנו תפסיק להתקיים על "אני", "אני",
"אני", אלא רק על "הוא" אחד אצל כולם, "הוא" טוב יותר, חדש
יותר, מועיל יותר, אבל בכל זאת אותו ה"הוא".