08:00 בבוקר שעון ישראל 11/09/01
לכבוד,
הדוד סם היקר
הנדון: הגשת בקשה לקבלת ויזה
א.ג.נ.,
לאחרונה, הגענו למסקנה, אשתי ואני, כי עלינו ללדת את בתנו
הבכורה שלנו בארצך, ולא במדינת ישראל, כפי שקיווינו עד כה.
מאחר שאשתי ואני לא מצליחים לגמור את החודש כבר עכשיו - שלא
לדבר על תינוקת שבדרך - החלטנו להגיש בקשה נרגשת לשגרירות
ארה"ב בארץ מולדתנו ולבקש ויזה.
אחרי הכל, יש לברך על הצורך לחיות כעובדים זרים ומשוללי
ביטוח בריאות בארץ זרה, ובלבד שיונח לנו לחיות באופן בריא
ובלתי מורגש בשטחים כה רחבים כגון שלכם בשלושה אנשים בלתי
מזיקים כמותנו.
בקרוב, ודאי נאמץ את הז'רגון השכונתי של אחד מאזורי התפוח
הגדול או קליפורניה, לשעבר המערב הפרוע, LOL. אנחנו באמת
מתכוונים לחיות באמריקה בלי להרגיש מנוצלים בידי אחינו (לשעבר)
לצרה. הם, קרוב לודאי, ימתינו לנו בכיליון עיניים ויעזרו לנו
בכל לב וכיס. ככה זה כשאוהבים באתנוצנטריות גמורה. הלוא כסף
הוא בסך הכל אמצעי מחיה.
אמריקאים יקרים שלנו, אנחנו מצפים לקבלת אישורי העבודה
בכיליון עיניים. אנגלית כבר נלמד שם. אם לא באמריקה - היכן
עוד? כמו שאומרים: "בניו-יורק התנהג כניו-יורקי". למי אכפת שיש
פשעים ברחובות ושלאף אחד לא נוגע אם אתה חי או נושם. אנחנו
נהיה עמידים שם, אפילו יותר מאשר ממש כאן ועכשיו.
מעבר לכך, לא נבחל באף עבודה: הובלות, אופר, מה שבא ליד.
אולי אפילו נמלצר ונרגיש שחזרנו לתקופת האוניברסיטה. אחרי הכל,
אנחנו לא סתם עוד ארחי-פרחי ובעלי תואר ראשון נחשבים לבעלי
השכלה בעולם הגדול.
אני אשחק בניו-יורק בסדנה של אחד החשובים ואשתי תמצא עבודה
כאשת היי-טק. נשב שם ונחלום על ישראל רק כדי לקטר בכל פעם
שנבוא לזכור למה אנחנו פחות מתגעגעים בין חופשת מולדת אחת
לאחרת.
חשוב לציין כי אנחנו מחפשים שקט נפשי, מורשת אחרת, אם אפשר
גם היסטוריה בעלת אופי שונה, פחות פיגועים, ראש שקט ומרוחק מכל
זכר לטרור. נמאס לנו להיתקל בנזקים שמותירים הערבים בעולם
הפרטי שלנו.
גבירותיי ורבותיי, בני העם האמריקאי והתפוצות, בלבנו אנחנו
כבר מרגישים הרבה יותר אמריקאים מאשר ישראלים.
מקווה לקבל את הויזה A.S.A.P .
בברכה,
זר
עובד
נ.ב. (העתק מועבר לשגרירויות קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד,
ארגנטינה, צרפת, בלגיה, שוויץ, בריטניה, גרמניה, הולנד, חבש,
ערב-הסעודית, ירדן, ג'מייקה, פולין, דר' קוריאה, יפן, סין,
ונצואלה, תימן, עירק, איראן, לבנון, סוריה, מצרים, כווית,
בולגריה, מרוקו וכל ארץ אחרת ששכחתי. תודה לכולם שהביאוני לעול
המצוות). |