הנה הוא בא המופרע
יודע לספר סיפורי זוועה
לא ישנתי כבר שבוע
סוחבת אותו על הגב
אל המיטה.
עפעפיי תפוסים בין אצבעותיו
המגואלות בייסורי.

צוחק צחוק שמן ומסופק
וחוזר למערת ראשי...

הנה הוא בא המופרע
משחיז ציפורניו המזוהמות
לא מוותר ולא מניח,
מנצח בכל המלחמות.
שריטות על גופי
מציפורניו ומשלי.

צוחק צחוק שמן ומסופק
וחוזר למערת ראשי...

הלילה אתפוס אותו בחשיכה,
אנעץ בו את תעוזתי,
אתלוש לו את הרעמה,
אני זוממת עם עצמי.
והוא שומע כל פס מחשבה--

צוחק צחוק שמן ומסופק
וחוזר למערת ראשי...