אהבתי אלייך גורמת לי גאווה
אף כי מדובר באהבה אסורה,
בעוד אצלך היא מהולה בבושה
כי אינך מבינה שמאהבת איננה זונה.
אצלי נוסק הלב לעומק האהבה
ואצלך, מוחך נגד לבך במלחמה.
מקשט אני את חיי באהבתי -
לא למענך אלא למעני,
ואילו את עסוקה
בניסיונות התכחשות לאהבה,
את חרדה מתשוקה שהתעוררה -
חוששת לגלות אישה חדשה.
אבל ללא אהבתך אליי
כיצד יעברו הימים עלי
כאשר כבר דמותך בכל מעשיי
ומלותייך ספונות במחשבותיי?
ברקמתך אשר טווית אני שבוי
ועל גופך הרענן אני שבוז.
אז אל תתני למוחך
להלך עלייך אימים
ואם תלטפיני באהבתך
לא יחשב הדבר כחטאים
כי החטא הנורא מכולם
הוא לשקר לעצמך עד עולם.
9/12/01 |
