אישה אמרה את דברה-
בעלה אהב וחשק והיא לא נעה,
עשה הכל להביאה אל אביונה
והיא רק אל התקרה בהתה.
ואין זה מקרה פרטי שלה-
זאת הפכה להיות תופעה!
למתבונן ברעייתי יהיו רק שבחים-
גוף פצצה ופנים עדינים,
בלונדית עם עיניים כחולות
ושדיים כמו שתי אשכוליות.
לא יהיה אחד שאת תמונתה יראה
ובלבו לא יחשוק אותה כיאה.
ואני, המתבונן חופשי בגופה
אף חש אותה מתחת לשמיכה,
אני במחוזות אחרים במחשבה
נזכר באירועים שגרמו לדחותה,
יודע שהזיכרונות כינם בעוכריי
וקשה לי למחקם בעת משכביי (אתה).
לפני עידן האינטרנט
את יצריי הייתי כובש,
מפנה מרצי לעיסוקים אחרים
ומחפש עבורה המון תירוצים.
ומאז שאני כאן,
המצב אתה וודאי לא תוקן,
אך את גופי ונפשי לא משקר
ובאהבות "אסורות" בוחר.
וכששב לביתי
ורואה את אשתי-
לא על עצמי מרחם יותר!!!
1/01/02 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.