אור גיא ארט / אנשים |
אני מפנה את פניי אל הקיר,
לא מסתובב לראות כי לא נעים,
אני אותם לא מכיר והם לא אותי מכירים,
אנשים מוזרים לפעמים סתם עוזבים,
משאירים את הכל כמו שהיה והולכים,
הם כמו טיפות מתאדים פתאום,
אף אחד לא הבין לאן הם נעלמו היום,
לפעמים הם לידך
ויש זמנים שלא,
הם מתרחקים מתישהו מן האזור,
לא תראה אותם בחושך או באור,
אבל תמיד תחשוב שהיית שיכור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|