אם לפעמים בלילה בגללי מתעוררת
זה רק בגלל שאת בודדה ועורגת,
ואת הצימאון למילה אוהבת
אני המגיש לך מידי המגששת,
אני המקשיב תמיד לכל איוושת
אני הקרוב אלייך מכל קשקשת.
בינינו מבדילה מחיצה אמנם דקה
אך איתנה כמו פלדה,
וזו המילה
שמפיך אף-פעם לא נשמעה.
כל נבכי נשמתך הצבתי באור
שיוכל לבי את ישותך לסקור,
שיוכלו חושיי להתעייף ממך
ביום שייהפך לנו למועד.
ניצבת לפניי ככלי, אולי חכם אך "כבד"
כאשר רצוני היה אוני ואוני רצוני במעשה,
להיות קרוב עם הגופות
כמו שהנפשות למדו להיות
בזמנים בין השמשות
של היסוסים וחששות.
לא רוצה להיות בודד-
רוצה אותך לשקף
במלוא קומתך
ולהיות עד ליופייך
בטרם אזדקן בגפי...
בטרם תתקמטי...
04/12/03 © |
