|
רשמת אהבתך אלי בחול
גלי הים כיסו, שטפו,
אהבה הנודדת עם הרוח
עם אדוות המים,
הרחק בתוך המחשבות
התכנסה שוב ונסגרה.
אתה לא לידי
מילים לא מלטפות
מילים שלך בוכות
מילים ששורטות
על פיסות עץ מיותמות
הנפלטות שטופות מלח.
בים הזה הגדול
שאהבות שקעו
טבעו בו
לא אמצא
את אהבתך מחדש. |
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.