הבינוניות כואבת. זה נכון, אתה יודע
הבינוניות כואבת שאפשר להשתגע
היא כואבת מכף רגל  ועד שורש השיער
היא כואבת, כאבה והיא תכאב לך מחר
היא כואבת בתנועה והיא כואבת בארון
היא כואבת על הקיר, כי הכאב הוא עקרון
היא כואבת כשמוצלח ועוד יותר כשכשלון
היא גורמת לכאב מצמית חושים של חדלון
היא כואבת כמו ידיים שמחוות "מה עוד אפשר"
היא כואבת כמו קבצן שמנגן ברחוב ושר
היא כואבת כמו לדעת שהשיא הוא מאחור
היא כואבת כמו הרווח בין לבן ובין שחור
היא כואבת כמו הדיסטנס בין האל והשטן
הכאב הוא בינוני, הוא לא גדול ולא קטן
ההילוך הכי מכאיב הוא ההילוך הבינוני
ולכן אני ממליץ על ההילוך הקיצוני
ולכן אני ממליץ לך לגמור עם ה"אני"
בשביל זה אתה צריך את ההילוך האובדני
בינוני זה גם אפור, אבל בצד זה צבעוני...
ולכן אני ממליץ לך על מוות חולני.