זה מדהים אותי איך קיימים אנשים שחיים בתוך בועה כל כך מעורפלת
וכל כך מנותקים מן העולם. בועה וורודה ומתקתקה, עד כדי כך שאני
מקבלת בחילה. זוהי הבועה הכי לא מציאותית שיש, הכי לא מחוברת
לעולם הקיים. והם לא נותנים לאף אחד להיכנס לתוך הבועה
הוורודה, אך היא, בכוחה האדיר, משפיעה עליהם להאמין שכן. או
שבעצם הם יודעים טוב טוב באיזו בועה הם חיים, אך מסרבים לנפץ
אותה. מסרבים לנפץ את החלום הכל כך מתוק, הכל כך נוח. רק הם
יכולים לשבור אותה לרסיסים, אך אף אחד לא מצליח לגרום להם
לעשות זאת. אף אחד לא מצליח לגרום להם להודות שהם חיים בעולם
דמיוני, בעולם שפשוט לא קיים, בעולם ששובר אנשים אחרים. חבל,
חבל שיש אנשים שבמקום להתמודד עם המציאות, במקום להודות
בטעויות ולנסות לתקן אותן, יוצרים סביב עצמם חומה, שהופכת את
עולמם לכאילו מתוק. חבל. ואני מקווה שעמוק בפנים, הם יודעים
שהמתיקות היא סתם הסוואה לכמה שמר באמת.