ליסה רז / יפו |
אל ים
ועיר ביפעת חורבותיה
זמן משיק ספינותיו
אל חוף מצולק
רוח בגבי מבדרת
מחשבה
וחידודין של עור
נזכר
אני נוטה
לשכוח, נוטה
כעץ תמיר אשר רחק משורשיו
כשמדרכות האבן
הישנות
נושכות בעקביי
פיסות עבר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|