"שיברחו שילכו שיעמיסו על עצמם"
(וזה אני אומר את זה - זה אני שאומר עכשיו)
"שילכו שיורידו למטה - למטה "
(שם איפה שבהתחלה כשהייתי רק חשכה מופשטת רק ההוראה הגדולה
האמירה הברורה והחדה והבלתי משתמעת שהייתי היות שהוויתי שהויתי
ואוהיה הויוה- אז כשהכל הויה אותי נהיהיתי אותי למשל כדוגמא
קטנה ובלתי משמעותית רק כאפשרות אחת הבחנה הבדלה פרט...)
ולכן
"שיורידו שם למטה שם שיהיו אותו שיהיהיייו שיתהיייו שיהיה"
(כבר לא. שייגמר. שכבר לא. שום דבר. כלום. רק חוסר גדול. חוסר
עצום. ענק. בלתי מתפשר. בלתי מושג. ללא יכולת להתמלאות. אף
פעם. לעולמים. לעולמי עולמים ועולמים. אבל עד לשם וקצת מעבר
כבר על הסף, כמעט, כמעט לעבר היכולת להתמלא, להתמלא לחלוטין,
באופן הכי... הכי מלא.
מעבר לגבול - כמעט. מעבר לנקודה שבה כבר הכל מלאות שאין
בה כל חוסר שהיא מעבר לחוסר שהיא
התגשמות כל המלאות שהיא כבר גדולה מלהכיל
את עצמה שכבר גולשת ועוברת עוד ועוד
והנה וכבר איכשהו יש איזשהו חוסר...)
|