טורו ווטנבה / לא ביקשתי הרבה |
לא ביקשתי הרבה ממך בחיי,
גם לא ארבה במותי.
הייתי אדם מעוך כמו יתוש,
כמו זבוב בגודל טיבעי.
רקדנו- זוכרת?- תחת ירח,
הייתי אז מאושר,
היום אני כבר אדיש לירח,
חזר בשר אל עפר.
אולי אם תתני לי עוד הזדמנות,
לומר מה שלא נאמר...
אך גם אם תתני- אני כבר אבוד,
אני כבר חתום ונגמר.
בלילות השנה עת תיהי במיטה,
עם גבר חסון בעל שפיץ,
תני לי שמיכה (אסתפק בכרית)
ואשכב ליד חור המנעול להציץ.
נהדר! נהדר! להיות כמו עכבר,
אסתכל מלמטה כיצד תתענגי,
לא ביקשתי הרבה ממך בחיי,
ובכל זאת נתת את מותי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|