רויקי נבו / סמי |
כשהייתי מתעטף במעיל ונהנה מהרוח
את העיניים דומעות מרוב קור
את הרגליים נלחצות אל המנוע כדי להתחמם מהחום שהוא פולט
את זעקת הקרב שהיית משמיע כל פעם שרק הייתי נוגע לך בגז
את הטיולים שהיינו עושים יחד,
איך שלקחת אותי על גבך
שנינו היינו חופשיים
חיות פרא במצבן הטבעי
אני זוכר את הריח של הבנזין שהיית משאיר עליי
אחחח כמה אהבתי את הריח הזה
כמויות האדרנלין שהיית מזרים לי בורידים
אחח סמי שלי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|